קהילת הפיתוי   המשתמש לא נמצא כרגע באתר
הבלוג של puarts
קהילת הפיתוי הם קבוצה של גברים השואפים להצלחה מינית ורומנטית טובה יותר עם נשים תוך שיפור עצמי והבנה גדולה יותר של פסיכולוגיה חברתית,
ציון הגולשים: 5     סה"כ מדרגים: 1     סה"כ תגובות: 0
תגיות בפרק: אומנות הפיתוי קהילת הפיתוי איך להתחיל עם בחורות הכרויות
תוכן הפרק [ פורסם ב 09 אוגוסט 2010, 22:55 ] חזרה לראשי >>

קהילת הפיתוי הם קבוצה של גברים השואפים להצלחה מינית ורומנטית טובה יותר עם נשים תוך שיפור עצמי והבנה גדולה יותר של פסיכולוגיה חברתית,

זה מתקיים באופן גדול דרך פרומים באינטרנט וקבוצות, כמו כן גם במאות מועדונים הידועים גם כ"מאורות". חברי הקהילה לעיתים קרובות קוראים לעצמם כ"אומני פיתוי".

 

 

היסטוריה:

מקורה של קהילת הפיתוי מתוארכת אחורה לרוס ג'פריס אשר מקדם אוסף של טכניקות בניתוב לשוני פיזיולוגי (NLP) אשר נקראת "ספיד סאדקשן" (פיתוי מהיר).  מורים רוחניים אחרים ביססו את עצמם, אך חסרו בתקשורתלא תקשרו ביניהם. ב 1994 "לואיס די פיין" אז תלמיד של "רוס ג'פריס" ייסד את קבוצת הדיון alt.seduction.fast (asf) . בעקבות כך נולדו מגוון רחב של רשתות דיון אינטרנטיות כגון: פורומים, רשימות אי מייל, בלוגים ואתרים שבהם טכניקות הפיתוי ניתנות לשיתוף.

ה- alt.seduction.fast המקורי הוצף בדואר זבל, והקבוצה הנקראת "Learn the Skills Corporation" פיתחו חלופה מרוסנת הידוע כ "Moderated ASF" אשר מונים 20,000 חברים.

באותה התקופה שנות התשעים המאוחרות קליפורד לי התחיל את הניוזלטר שלו הנקראת " Cliff's List Seduction Letter" כקול מרכזי ועצמאי של הקהילה.

מורי פיתוי אחרים הופיעו עם מתודות מתחרות, הוכרו בקהילה הזאת כמדריכים רוחניים של הפיתוי. התיאוריות שהגיחו התמזגו בקבוצות הדיון לפני שנוצרו סיסטמות מובנות אשר נלמדו על ידי מורים כמו: מיסטרי ודויד די-אנג'לו.

הקהילה נותבה יותר לכיוון המיינסטרים כאשר ב 2005 ניל שטראוס יצא עם ספרו "המשחק: החדירה אל הקהילה סודית של אמני הפיתוי", חשיפה של קהילת הפיתוי. "המשחק" הגיע לרשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס, ופרסם את אומנות הפיתוי לקהל רחב יותר.

"הקהילה" המשיכה להתפרסם כאשר באוגוסט 2007 "מיסטרי", עם תלמידיו הקודמים "מטאדור" ו"ג'יי-דוג", היו כוכבי סידרת הטלוויזיה "The Pick Up Artist"  בערוץ .VH1

קונספט:

תומכי הקהילה האמינו באופן טיפוסי העצות הקונבנציונליות הניתנות לגברים בהקשר לדייטים פגומות בצורה קטלנית. לדוגמא, הם דוחים את הגישה שגברים צריכים לנסות לחזר אחרי נשים על ידי הוצאת כספים (קניית משקאות, מתנות ותכשיטים), הנקרא גם "נזקקות".

הם גם מדכאים את החנפנות. הם מאמינים שהמראה הפיזי פחות חושב לנשים בבחירת בן זוג מאשר לגברים, ראייה לכך היא גוריים של פיתוי אשר דורגו נמוך ברמת היופי שלהם באתר אינטרנט הצליחו בצורה יוצאת דופן עם נשים.

רבים מחברי קהילת הפיתוי עובדים על "המשחק" (כישורי פיתוי) בכך שהם משפרים את הבנתם בפסיכולוגיה נשית, ביטחון עצמי והערכה עצמית (מכונה: משחק פנימי), כישוריהם החברתיים ומראם החיצוני (כושר גופני, חוש אופנה ואסטטיקה) (משחק חיצוני). חברים רבים של הקהילה מאמינים שמשחקו של היחיד משתבח דרך אימון קבוע והתנסות בשטח, הרעיון הוא שיכולות הנדרשות כדי לתקשר עם נשים הם בעלות יכולת שיפור.

לקהילת הפיתוי יש מילון מונחים ייחודים אשר מתאר את  הדינמיקה הבין מינית והאינטראקציה החברתית. לדוגמא, afc" " Average Frustrated Chump (מייצג גבר מתוסכל ממוצע) (מונח שנטבע על ידי רוס ג'פריס כדי לתאר גברים חסרי הבנה וחסרי יכולת עם נשים).

"AMOG"  מייצג גבר אלפא של קבוצה: המתייחס לגבר מתחרה, אשר אומן הפיתוי בדרך כלל מתחבר אליו או אם יש צורך לועג לו. חלק מהתפיסות של הקהילה מושאלות מדיסציפלינות אחרות, כמו התפיסה של הוכחה חברתית שנלקח מפסיכולוגית ההשפעה, ומגוון תפיסות מביולוגיה חברתית ופסיכולוגיה אבולוציונית.  כמו המונח גבר אלפא.

ספרים כמו The Red Queen מאת מט רידלי, Sperm Wars מאת רובין בייקר, ו The Mating Mind מאת ג'פרי מילר מצוטטים לעיתים קרובות על ידי הקהילה.

המודלים התמציתיים האלה של משיכה נראו גם אצל "אריק ואן מרקוביק" עם מודל הm3  המפורסם שלו אשר הופץ עם שחרור הספר The Game: Penetrating the Secret Society of Pickup Artists.

תרגול:

בספרו של ניל שטראוס The Game, ניל מתעד מגוון תרגולים אשר מופיעים בקהילת הפיתוי. חברים בקהילה מאמינים בהשגת הצלחה עם נשים דרך אמצעים מדעיים וניסיוניים, בניגוד להסתמכות על מראה חיצוני טוב, אינסטינקטים אינטואיטיביים, או לנהוג על פי חיזורים חברתיים שיגרתיים. התרגול של לצאת ולהכיר נשים ידוע גם כ"סראג'ינג", מונח אשר הוטבע על ידי רוס ג'פריס, על שם החתול שלו "סארג". אומן פיתוי יכול לבצע "סארג'" לבד או עם "ווינגמן"-חבר שעוזר להשיג את המטרה.

לגשת ולפתוח:

קו המחשבה הנפוץ אצל אומני פיתוי הוא שנשים הן פאסיביות ולא יזמו את האינטרקציה. מה שמצריך מגברים לפתוח כל אינטראקציה בכך שיגשו אליהן, יחד עם זאת נשים רבות גם פיתחו רגישות לסימנים ישירים ועקיפים של עניין מיני מצד גברים. ובכדי להשתפר ב"משחק" הגבר צריך לגשת לנשים רבות בכדי לשפר את הכישורים שלו. יש סוגים רבים של גישות. גישות יכולות להיות מכוונות כלפי נשים אשר בקבוצה, או לבד ואומני פיתוי יכולים לגשת לבד או עם ה"ווינגמן" שלו.

אז איך להתחיל עם בחורות? יש כמה גישות

גישה יכולה להיות ישירה (בשידור עניין מיני), או עקיפה (מתבטאת בשידור חוסר עניין מיני בבחורה). גישה יכולה גם להתפתח כאשר אישה מזמינה אותך לגשת על ידי שפת גוף אוהדת, כמו קשר עין או חיוך. אומני פיתוי מאמינים בקריאת סימנים הנקראים סימני עניין, כמו אישה הנוגעת בשיער שלה, צוחקת, מסדרת את החזייה ועוד... (המכונים IoI – סימני התענינות)

אחד מכישורי המשחק החיוניים להצלחה הוא לדעת מתי להעלות את האינטראקציה לרמה יותר אינטימית כאשר חלון ההזדמנויות נפתח. התזמון של העלת רמת האינטימיות נחשבת לקריטית מכיוון שכאשר חלון הזדמנות מפוספס הנגרם מחוסר ניסיון יכול לעמעם ואף להוריד את המשיכה המינית. לחילופין, חלון הזדמנויות שלא נוצל בכוונה יכול בצורה שובבה לזוז הצידה או לקבל התעלמות בכדי לבנות מתח, שמספק מרווח רגשי שבו הנשים יכולות להרגיש נינוחות וחסרות לחץ. גישה ישירה מבוצעת כאשר המטרה לא שמה לב לאומן הפיתוי. גישה ישירה יכולה להתייחס גם אל פתיחת אינטראקציה לאדם שאינך יודע דבר עליו, ללא התחשבות בהפגנת עניין מהצד השני. אומן פיתוי יכול לגשת באופן מילולי או בלתי מילולי. כמעט כל אומן פיתוי אפילו המנוסים ביותר מודים שהם מרגישים את חרדת הגישה כאשר הם ניגשים לבחורה. הרגשה זאת מתגברת ככל שזמן ההמתנה מתארך לפני הגישה אל הבחורה, יזימת השיחה נקרא "לפתוח" וכל מה שהאומן פיתוי אומר בתחילת האינטראקציה נקרא "פתיח". פתיח יכול להיות מתוכנן מראש או מאולתר במקום ובקהילה מאמינים שזה לא משנה מה אתה אומר אלא איך אתה אומר את זה. חברי קהילת הפיתוי מתאמנים לעיתים קרובות בלגשת ולפתוח באופן חוזר, ישנם כאלה שביצעו אלפי גישות. שטראוס מתאר אומן פיתוי אשר ניגש 125 פעמים ביום אחד.

דוח שטח

חלק מאומני הפיתוי בקהילה כותבים דוחות שטח ודוחות סקס המפרטים את הניסיון שלהם עם נשים אשר הם חולקים בפורמים באינטרנט בשביל ביקורת בונה, או כדי לשמש דוגמא לאחרים שילמדו ממנה.

 לפרק הקודם לפרק הבא  
 :דרגו את הפרק