פרק ג   המשתמש לא נמצא כרגע באתר
הבלוג של itay12311
אשמח לקב לכולםל חוודת דעת על סיפורי...סבבה?? ממש תודה
ציון הגולשים: 5     סה"כ מדרגים: 1     סה"כ תגובות: 3
תגיות בפרק: דתי
תוכן הפרק [ פורסם ב 21 ספטמבר 2014, 13:52 ] חזרה לראשי >>
אורות הבסיס שנשקפו מבעד לחלון הלכו וקרבו. האוטובוס נעצר סמוך לשער הבסיס. הש.ג פתח את השער לאחר שקיבל אישור מהחמ"ל. האוטובוס שעט אל תוך הבסיס וחנה במגרש אספלט גדול. המולה התרחשה במגרש החנייה. חיילים רבים הוציאו את ציודם מתאי המטען של האוטובוסים שחנו סביב, ונשמעו צעקות רמות של מפקדים קשוחים. מפקד בדרגת סמל הורה לכולנו להסתדר מחוץ לאוטובוס בצורת חית גדולה. ירדתי למטה והצטרפתי לחית הגדולה שנוצרה. איתמר לחש משהו ליואל שעמד לצידו. "לא לדבר ולא לזוז!" שאג אחד המפקדים לעבר איתמר. פניו של איתמר סמקו. "מה ניראה לכם, שהגעתם לטיול שנתי? ברוכים הבאים לטירונות! פה אתם תנשמו אבק ותאכלו חצץ! ברור לכם?" אמר המפקד. "כן המפקד!" השיב איתמר בקול. "לא ביקשתי תשובה, פה תלמדו לדבר רק כשמבקשים מכם, ושאר הזמן אתם שותקים ומבצעים פקודות! ברור?" הוסיף המפקד. "כן המפקד!" השיב איתמר שנית. "לא ביקשתי תשובה! מה פה לא היה מספיק ברור?" המפקד רתח מזעם. "אתה," הצביע המפקד לעבר שמואל, "עמוד מחוץ למסדר ותהיה חנת"ר." (חניך תורן) שמואל צעד בביטחון ונעמד מחוץ למסדר. הבטתי בו בהערצה. "מה אני אמור לעשות?" שאל שמואל את המפקד. "לא, לא, לא, כבר התחלת לא טוב. אליי פונים ביראת כבוד, אתה נעמד דום, משלב ידיים מאחורי הגב וצועק 'הקשב המפקד'" הסביר המפקד במתק שפתיים. שמואל ציית לבקשת המפקד וצעק בקול רם, "הקשב המפקד, מה אני אמור לעשות?" "יפה מאוד." הביע המפקד את שביעות רצונו. "אתה צועק 'לקבלת המפקד הכוח יימתח להקשב, שתיים שלש', וכל המסדר צועק, 'הקשב'. יאללה נסה את זה." אמר המפקד. שמואל חכך בגרונו וצעק בגרון ניחר, "לקבלת המפקד הכוח יימתח להקשב!" "שתיים שלש, הקשב!" צעקנו כולנו בהתלהבות. "טעון שיפור, עוד נעבוד על זה, עכשיו כולם להסתדר בשלשות הליכה ולצעוד אחריי בשקט, חנת"ר, אתה אחראי." "שהשלשות יישארו מסודרות ושלא ייפתחו פערים בזמן ההליכה." צעק המפקד לעבר שמואל. שמואל ביצע את הפקודה בשלמות. צעדנו כמה מאות מטרים ונעמדנו במתחם אוהלים גדול. "כולם תשעים מעלות ימינה." צעק המפקד. מספר מפקדים יצאו מאחד האוהלים. "ברוכים הבאים לפלוגה א'." אמר אחד המפקדים בחגיגיות. "פה מתחם המגורים שלכם. אל תתלהבו יותר מידי במעט הזמן שנהיה פה." "את רוב הזמן נבלה בשטח, או באימונים ברחבי הבסיס." הוסיף המפקד. המפקדים חילקו את הפלוגה לשלש מחלקות, וכל מחלקה עמדה במסדר לבדה. שובצתי יחד עם חבריי במחלקה שלוש - מחלקת ביני"ש. מפקד בדרגת סמ"ר קרב אלינו. "מחלקה שלוש!" צעק המפקד. דממה השתררה. "מחלקה שלוש!" צעק המפקד שנית. "כן המפקד!" צעקנו כולנו. שלשה מפקדים עמדו מסביבו. "שלום לכם, אני סמל המחלקה שלכם. כעת אחלק אתכם לכיתות. כל מי שאקרא בשמו שיצעד במהירות ויעמוד בשלשות מסודרות מאחרי המפקד שעל כובעו רשום שם הכיתה שאליה שובץ. האם זה ברור מחלקה שלוש?" שאל הסמל. "כן המפקד הסמל!" ענינו במקהלה. "כיתה שלוש א'!" צעק הסמל והחל לקרוא בשמות החיילים, "עמיחי, שי, נדב... כיתה שלוש ב', נתנאל, איתמר, שמואל..." שמואל ואיתמר צעדו לעבר מ"כ שלוש ב'. התפללתי שהסמל יקרא גם בשמי, רציתי להיות יחד עם שמואל באותה כיתה, להיות קרוב אליו, להשגיח עליו ולראות שהכל בסדר איתו. "כיתה שלוש ג'." המשיך הסמל, "אורי, נעם, יוסף, יואל..." צעדתי במהירות אחרי יואל ונעמדנו ליד מ"כ שלוש ג'. מועקה מילאה את ליבי. התעצבתי שאני לא יחד עם שמואל. שמואל שעמד בכיתה שלוש ב' קרץ לי בעינו ושלח מבט מעודד. ניסיתי לחייך אליו בחזרה, ללא הצלחה. בתום נאומים חוצבי להבות של המכי"ם לפקודיהם הטריים, חזרנו כולנו למסדר מחלקתי. "מחלקה שלוש!" אמר הסמל. "כן המפקד הסמל!" ענינו. "בזמן הבא אתם יוצאים לשעת ת"ש. בזמן הזה תתמקמו באוהלים לפי הכיתות בהם שובצתם. אתם רשאים לעשות ככל העולה על רוחכם. בשום אופן אין לצאת ממתחם המגורים, ובסוף הזמן כולם במצב מאוזן במיטות, ברור?" אמר הסמל. "כן המפקד הסמל!" ענינו לו. "מחלקה שלוש פיתחו שעון." ציווה מ"כ שלוש א'. פתחנו שעונינו על סטופר. "שישים דקות שעת ת"ש, לילה טוב." נשאתי את ציודי האישי ונכנסתי לאוהל שעל פתחו היה כתוב "שלוש ג'. שתים עשרה מיטות צרפתיות היו פזורות באוהל, שש בכל צד. בחרתי במיטה הימנית שליד פתח האוהל. יואל בחר את המיטה שלצידי. על המיטה הונחו ארבע זוגות מדי ב', כובע טמבל ושק שינה. הנחתי את הציוד מתחת למיטה ופרשתי את שק השינה. הוצאתי מהתיק מכנסים קצרים, מגבת ותיק רחצה וצעדתי לאוהל שלוש ב'. שמואל ישב על מיטתו ולמד משנה עם איתמר. הבטתי בהם וקינאה מילאה את ליבי. שמואל הרי החברותה שלי, נזכרתי בשעות המתוקות בהן למדנו יחד, שמואל ואני, בישיבה, והתעצבתי בליבי. "שמואל, אתה בא להתקלח?" שאלתי אותו. "כמה דקות, אני מסיים ללמוד עם איתמר ואני מגיע, אקרא לך." אמר שמואל. "טוב." השבתי וחזרתי לאוהלי. לאחר כמה דקות שמעתי את שמואל, "יוסף! אתה בא?" צעק לעברי. יצאתי החוצה ופסענו אל המקלחות שממול לאוהלים. "כל כך רציתי להיות איתך באותה כיתה." אמרתי לשמואל בעצב. "יוסף, גם אני קצת מבואס, אבל אין לך מה לדאוג, נישאר חברים טובים למרות שפיצלו אותנו." הבטיח שמואל. הלוואי שכך יהיה, חשבתי לעצמי. המשכנו לצעוד בשקט. המקלחות היו ריקות. תלינו את המגבות על המתלים. לא היו וילונות כדי שנוכל לפשוט את בגדינו בצניעות והרגשת מבוכה נמתחה באוויר. חמקתי לשירותים כדי להיחלץ מהסיטואציה המביכה. לאחר שהטלתי את מימיי יצאתי מתא השירותים והפניתי מבטי אל עבר המקלחות. שמואל עמד עירום כביום היוולדו מתחת למים הזורמים ועיניו עצומות. התרגשות אחזה בי וליבי הלם בפראות. שיער ערוותו השחור היה מלא וצפוף מסביב לאיברו. איברו נח ברפיון על אשכיו. שערות מעטות צמחו על אשכיו. תאווה מילאה את גופי והזין שלי נעמד בחזקה. שמואל, זעקתי בליבי, אני רוצה אותך! כל כך רציתי להצטרף אליו אל מתחת המים הזורמים, להביט בעיניו היפות ולומר לו כמה אני אוהב אותו. ללטף את פניו בידיי וללקק את שפתיו בלשוני. לעמוד מאחוריו, צמוד, צמוד, לכרוך את ידיי סביב גופו וללטף את ביטנו תוך שאיברי מתחכך בישבנו. לפתוח מעט את פלחי התחת שלו ולשחק בפי טבעתו באצבעותיי. מדמיין את שמואל צוחק - כן יוסף, אתה עושה לי טוב, תכניס אצבע אחת לטוסיק שלי - אומר לי שמואל. אני ממשיך להפליג בדמיונותיי וחושב איך אני מסבן את פטמותיו של שמואל, וחש את גופו הלוהט. יורד מטה באצבעותיי וחופף את שיער ערוותו. איברו של שמואל נעמד. אני מסבן את איברו ומעביר ידיי על איברו לכל ארכו, משפשף בעדינות את כיפת הזין הגדולה שלו. רואה את שמואל מתענג כשעיניו עצומות ופיו מחייך. "יוסף, מה קורה לך?" צעק שמואל לעברי, מעורר אותי מדמיונותיי. הסתובבתי לאחור וליבי הלם בפראות. דמעה חמה זלגה מעיניי. ריבונו של עולם! מה הולך איתי? שאלתי. אני עד כדי כך מגעיל? איך אני מסוגל לחשוב מחשבות טמאות ושפלות כאלה על אדם טוב וצדיק כמו שמואל? כל כך ירדתי ברמה המוסרית שלי? דמעה שנייה זלגה מעיניי. "יוסף, מה אתה עושה שם?" צעק שמואל. ניגבתי את עיניי, נשכתי את שפתיי ונכנסתי להתקלח. שמואל סיים להתקלח וחזר לאוהל שלו. לאחר דקות אחדות סיימתי גם אני וחזרתי לאוהל. נכנסתי מייד לשק שינה ונשכבתי על הבטן. תמונת גופו העירום של שמואל לא יצאה ממוחי. טמנתי את ראשי עמוק בתוך השק שינה ומיררתי בבכי. ריבונו של עולם! מה אתה רוצה ממני? זעקתי.
 לפרק הקודם
 :דרגו את הפרק
תגובות גולשים [סה"כ 3 תגובות]
מאת: lisajaster 08/10/2016 14:54:29
helllo
מאת: mp3lq 02/09/2016 23:51:49
http://mp3lq.com
מאת: shmily 09/12/2014 08:53:52
סיפור סבבה אבל אם אתה רוצה באמת ליהנות כמו שצריך כנס לכאן
http://www.playgay.co.il

הרבה יותר מעניין :-)