כמו קסם   המשתמש לא נמצא כרגע באתר
הבלוג של Frost
מכירים את זה שאתם שומעים מוסיקה ואז פתאום הבטן שלכם מבעבעת (ולא, זה לא קשור לפיצה שהשכנים במקרה הזמינו) ואתם מרגישים אופוריה כזאת של התגלות?...
ציון הגולשים: 5     סה"כ מדרגים: 1     סה"כ תגובות: 1
תגיות בפרק: קיטש סבתא חבר ריקודים סלוניים אבא ריקוד מושחת אהבה תכניות לעתיד
תוכן הפרק [ פורסם ב 22 אוקטובר 2008, 02:02 ] חזרה לראשי >>

טוב, אז כמו שהיה בפתיחה, אני דיברתי על סוג של אושר שמימי. התעלות רוחנית. השתכרות. תקראו לזה איך שבא לכם. אז אצלי זה קורה לא מי-יודע-מה הרבה, אבל כזה קורה, זה מתפשט בכול הגוף בגלים וזה נשאר לעוד הרבה זמן אחרי השיא של התרוממות הרוח הכבירה הזאת.

הפעם שבגללה אני כותבת את זה, היה ממש לפני כמה דקות, כשאני ראיתי "ריקוד מושחת" עם האח הקטן שלי. טוב, הוא נרדם על הספה (אבל לא הסכים לישון כשבייבי החליטה למזמז את הטוסיק של ג'וני...), אבל אני מחשיבה אותו גם. אז הביעבוע הנעים הזה בבטן התחיל כשהשמיעו את השיר the time of my life. השיר הזה תמיד גרם לי לחייך ולהתחיל לפנטז על ורדים, וים בצבעי שלהבת, ועלים שמסתחררים על המדרכה. כמו בריקוד. רק בגללו התחלתי להתעניין בריקודים סלוניים.

הבעיה הגדולה בריקודים סלוניים, אני, ומשהו מעשי. זה שזה לא יכול לקרות. לפחות לא עכשיו. ויש לזה כמה סיבות טובות, ואחת מהן היא שהשיעורים של ריקודים סלוניים באזור שלי הם רק לבני 35+. אבל גם זה לא כול כך נורא. הייתי הולכת לשם אם הייתי יכולה, פשוט לא יהיה לי בן זוג כי כול הגברים באים עם נשותיהם וכול הנשים באים עם בעליהן. אז אני בטח הייתי נתקעת עם המורה הזקנה, וזה לא כיף כמו לרקוד עם בן זוג שהציצי שלו מגיע עד לברכיים. חוץ מזה, יש את הקטע של "מה אחרים יגידו". זה לא כול כך משנה עכשיו, אבל זה ישפיע בכול זאת. מצד שני, כבר שרדתי את התגובות על הנוער העובד והלומד ועל הבלט, על צמר"ת ועל התיכון שאני הולכת אליו. אז מה זה בשבילי תגובות על ריקודים סלוניים? אז זהו, שיש לזה משקל. ולמשקל הזה קוראים "אבא".

אני לא חושבת שיהיה לו ממש אכפת שאני אלמד את הריקודים, אני חושבת שיהיה לו אכפת מהעובדה שאני אזיז את האגן שלי בקצב אחיד עם איזה בחור לטיני סקסי שיצמיד את המפשעה שלו לשלי. עוד יותר יפריע לו לראות את זה. אבל הכי יפריע לו, זה שסבתא שלי תדע מזה.

סבתא שלי היא אחת מהסבתות שחושבות שהבנות של היום הן פרוצות חסרות חינוך. היא אף פעם לא אמרה לי את זה, אבל היא הבינה שאני מסתכלת לכיוון של המין השני במסיבת הסיום של כיתה ו' שאני התחבקתי עם ילד אחד (זה היה חלק מאמת או חובה. בחיי, אני במצב גרוע...). אני בטוחה שהיא חושבת שאני יוצאת למועדונים ומתמזמזת בשוחות כהות עד שבת בבוקר, אבל אני בחיים לא התנשקתי. שלא לדבר על חבר. הבחור (יותר נכון, הילד) האחרון שהציע לי לצאת איתו, היה שמוליק מכיתה ב'. הוא אחר כך הציע לי לצאת שוב בכיתה ו', אבל ברור שהייתי חייבת לחשוב על זה (זה היה מאור אופנתי). יום אחרי זה, כשעמדתי להגיד "כן", הוא אמר ש"תשמעי, אני חשבתי על זה הרבה וזה פשוט לא ילך. אנחנו עדיין נשאר ידידים, נכון?". בכיתה ח' גיליתי שהוא החליט להיפרד ממני בגלל שאחרי שהוא קיפץ ופיזז לו, מאושר שאני הולכת להיות חברה שלו, כולם אמרו לו "מה??? שרון??? מכול הבנות בחרת מישהי שבעצם פותחת ספר??? שלובשת חזייה??????" (כולם היו עדיין שטוחות כמו דף נייר בכיתה ו'. אני הייתי בין  הראשונות להתפתח). אז, שמוליק, כילד מקובל, נפרד ממני. מה בעצם ממש פתטי, כי זה אפילו לא התחיל.

בחזרה לריקודים סלוניים. כבר עברתי על "אין איפה" "אין עם מי" ו"אין את ברכתם של אבא וסבתא". יש לי עוד נושא לעבור עליו, "איך אני אראה בנעלי עקב ושמלה סקסית מתנפנפת", אבל עדיף שלא כדי שלא תחשבו שאני נראית כמו פרה. כי זה בערך מה שאני הולכת להתלונן עליו אם אני אכתוב על הנושא הזה. ולמען האמת, אם יש עלי דבר טוב אחד שאני מסוגלת להגיד על עצמי, זה שאני לא נראית כמו פרה. אני נראית טוב יותר מפרה. ומפה והלאה אני חושבת שזה יהיה השווצות שווא, אז אני אפילו לא אתחיל.

ריקודים סלוניים הפך להיות אחד מהתכניות לעתיד שלי. בין התכניות לעתיד שלי גם נמצאות:

1. לקבל מעל 70 במתימטיקה.

2. להוריד 3-4 קילו, כדי להיות בעלת רגלי תרנגולת סקסיות (לכולם יש כאלה חוץ ממני! ><***)

3. למצוא בחור שיחשוב עלי קצת מעבר ל"יא, איזה מגניב השרון הזה! אופס... איזו מגניבה..." "יא, איזה מצחיק השרון הזה! אופס... זאת בת..." "יא! איזה משעשע השרון הזה! רגע, אבל יש לו ציצי... יש מצב שהוא עבר השתלת חזה?"

4. למצוא משהו שיעזור לי להיפטר מכאבי מחזור שלא כולל גלולות נגד הריון.

מפה זה לטווח היותר רחוק.

5. ללמוד לדבר בצרפתית, רומנית, יידיש, ספרדית, ואם אפשר גם סינית. (בכול זאת, אני לא רוצה להרוג את עצמי. אמרו לי שצרפתית זאת שפה בלתי אפשרית לקריאה/כתיבה)

6. ללמוד אפייה בצורה רצינית.

7. לעשות תואר ראשון בהיסטוריה.

8. ללמוד ריקודים סלוניים.

9. להתחתן לפני גיל 28. (29 נראה לי מבוגר מדי בשביל להתחתן...)

9. ללמוד להסתדר עם אלכוהול.

עכשיו זה לטווח הממש רחוק:

10. לחיות באושר עם 4-5 ילדים, בעל נהדר, וקונדיטוריה משלי. :)

 לפרק הקודם לפרק הבא  
 :דרגו את הפרק
תגובות גולשים [סה"כ 1 תגובות]
מאת: [deleted] 23/10/2008 01:18:15
בטוחה שאת בת 15? בגילך כל מה שעניין אותי זה כדורגל, בערך..
בכל מקרה, יחסית ל.. את כותבת מעולה :)