שוב נמצאת באותו מקום ארור..   המשתמש לא נמצא כרגע באתר
הבלוג של Peeps [:
אותו מקום שהגן עלי מהכל אבל גרם לכל כך הרבה נזק תוך כדי..אותו מקום שכדי לצאת ממנו הייתי זקוקה ליותר מידי כוחות מצידי..
ציון הגולשים: 5     סה"כ מדרגים: 6     סה"כ תגובות: 0
תגיות בפרק: אני
תוכן הפרק [ פורסם ב 10 מאי 2008, 10:54 ] חזרה לראשי >>

אני מסתכלת על החיים שלי מבחוץ ונדמה למראית העין שלא חסר לי דבר, נכון יש בעיות,אבל למי מאיתנו אין את כל הצרות האלו ברמה זו או אחרת לפחות...
ואני רואה את החיוך שתמיד על הפנים,זה שאנשים אומרים שפשוט כייף להסתכל עליו,זה שכבר שנים שאני יודעת לזייף כל כך טוב..כמעט כמו כל רגש אחר...
ואז חוזרת אל עצמי,אל מה שקורה באמת,ואני מבחינה בכל מה שמנסים להסתיר מאחרים,בכל אותן סיבות שבגללן במשך שנים בכיתי לתוך הכרית,מחניקה זעקה חלשה...
ואני רואה את איך שהחיים שלי התנהלו עד כה,עם כל העליות והמורדות.. ואז אני מגיעה לאותו שלב שבו הפסקתי לבכות..במשך  3 שנים ארוכות שחלפו להן תוך שניות ספורות.. אותם 3 שנים שאין לי מושג קלוש מאיפה היה לי את הכוח לצאת מהן,אולי דווקא באותה התמוטטות אחרונה שמעורבת ביותר מידי.. אממ. לא משנה מה..
כל הנקודה בעיניין הזה היא שאני רואה את עצמי שוב שם...באותה נקודה,שלב,לא משנה איך תקראו לזה...וזה כל כך מפחיד אותי,שלא אהיה מספיק חזקה לעשות את אותו הדבר שוב,מפחיד אותי שהפעם אהיה החלטית מספיק,ומספיק בטוחה בעצמי...
אני מסתובבת בזמן האחרון עם תחושה נוראה,ופשוט לא מסוגלת לבכות,פשוט לא.. פשוט...
תוך כדי שאני כותבת אני פתאום שמה לב שמילים נעלומות להן לאט לאט,כמנסות שאם לא תראנה,הרי שהמצב לא אמיתי,והכל רק בראש לי...

 

"את, שהפרת את השלווה, מצאת פה אנשים,
חיפשת רק אהבה.
והתמכרת, לרגש המזויף, לחשק המטורף,
פגעת רק בעצמך."
                 
-רועי טל- הפסקתי לנסות.

 לפרק הקודם לפרק הבא  
 :דרגו את הפרק