אחות גדולה..... סוג של לפחות....   המשתמש לא נמצא כרגע באתר
הבלוג של Peeps [:
מחשבה אקראית הסבוכה ביותר מידי אחרות...
ציון הגולשים: 4.9     סה"כ מדרגים: 7     סה"כ תגובות: 1
תגיות בפרק: אני
תוכן הפרק [ פורסם ב 23 מאי 2008, 18:56 ] חזרה לראשי >>

הכל תמיד נראה יותר טוב באגדות,נכון?
גם שם דברים אף פעם לא מושלמים....
הרי שאם היו מושלמים,הרי שלא הייתה אגדה בכלל-לא היה לנו מעניין לראות אין אנשים שם סובלים
מתקשים להתגבר על קשיים, ולבסוף, לפחות ברוב המקרים יוצאים מנצחים...
-סתם מחשבה...
___________________________________________________________________

כבר הרבה זמן שאני מרגישה שאני מנהלת חיים שהם לא באמת שלי... ובאופן מסויים זו הדרך שלי לחיות בבועה הקטנה שלי שוב... בלי באמת להיות קשורה למישהו, בלי יותר מידי רציניות ואינטימיות.. רק אני ורצף המחשבות שלי, עושה מה שבא לי מתי שבא לי.. אבל הרי שגם זה לא בדיוק מה שקורה... תמיד אני מחוייבת לתת דין וחשבון למישהו,תמיד, באופו כלשהו לפחות.. ולפעמים זה מה שמציל אותי מעצמי...
ואני מנסה לברוח.. לא מהכל אבל, רק מעצמי.. מהמחשבות שלי, מהרגשות, מהתמודדות עם כל הבלאגן שהולך לי בראש..

 אני מוצאת נחמה מסויימת בלהיות אותה אחות גדולה לכולם...
זו שנותנת עצה, ותומכת כשקשה.. וכזו אני.. אני תמיד שם... ולמדתי לחיות עם זה שלא תמיד יהיו שם בשבילי...וזו עובדה שכבר גיליתי לפני די הרבה זמן...
וכנראה שזו גם אשמתי, כי הרי ככה זה.. אנשים יתיחסו אלי בדרך שבה אני חושבת שאולי מגיעה לי.. מסכימים?
אני התווכחתי עם המחשבה הזו כל כך הרבה זמן.. בעצם עד עכשיו אני מתקשה להתמודד איתה...

ופתאום אני אף אחד?
רגע אחד אני גלגל ההצלה ולמשנהו אני לא מישהי שאפשר להיתפס בו,או שאפשר להיפתח איתו...
זה פשוט מעליב...
אבל אני לא יכולה לשפוט אף אחד בנוגע לזה, בסופו של דבר זה מגיע לכל אחד והאופן שבו הוא מרגיש כלפי הסביבה שלו...

 

"הזמן עובר בינתיים ואת נופלת לאחור
מותחת שתי ידיים כמו לא רוצה לדעת
תופסת ת'ראש מנסה לא לזכור
יושבת בצד ורועדת מקור"
               -עד שזה יעבור, היהודים.

 לפרק הקודם לפרק הבא  
 :דרגו את הפרק
תגובות גולשים [סה"כ 1 תגובות]
מאת: צנוברית 24/05/2008 20:39:15
מסכימה, אנשים יתייחסו אלייך כפי שתתני להם, ואם את מקבלת התנהגות רעה אולי באמת את חושבת שהיא מגיעה לך.
תפסיקי להלקות את עצמך.. הכל מתחיל בראש.
מקווה שתמצאי את עצמך שוב.
שולחת לך חיבוק ענק. :)