...   המשתמש לא נמצא כרגע באתר
הבלוג של Mor :)
peace love & smile
ציון הגולשים: 5     סה"כ מדרגים: 7     סה"כ תגובות: 0
תגיות בפרק: לחלום
תוכן הפרק [ פורסם ב 09 ינואר 2010, 23:43 ] חזרה לראשי >>

 

לחלום.
לחלום ולהבין שזה לעולם לא יתגשם, לחלום ולקוות שאולי בכל זאת נשאר סיכוי קטן שזה יקרה, לחלום ואז להתעורר להבין שאת בעולם האמיתי שבו יש אנשים אמיתיים אנשים שלא תמיד יאהבו אותך, אנשים שלא תמיד ישמחו כשאת שמחה אנשים שיהיה להם קשה לקבל ולהתמודד איתך, אנשים שלא תמיד יחשבו עלייך מה שהיית רוצה שיחשבו, אנשים שלא תמיד יעריכו את מה שאת עושה ואת מי שאת בחייהם, אנשים שלעולם לא יוכלו להבין את הכאב שלך בלהיות את עצמך שמצפה לאהבה למרות שאין לך מושג מה המשמעות האמיתית של המילה הזו, אנשים שלעולם לא יוכלו לשאת את זה שתהיי יותר או פחות מהם, אנשים שמצפים.
וגם את ביניהם, הלוא, את מצפה שהם יבינו אותך, את מצפה שהם יקבלו אותך, את מצפה שהחלום יתגשם. את יודעת שהוא לא, אבל את מצפה. כי את רק בנאדם, ובנאדם מקווה, זה מה שהופך אותו בין השאר לאדם, אנושי. ואת לא רוצה להיות תלוייה בתקוה הזו, אבל את רק בנאדם ואין לך שום ברירה אחרת. גם אם תברחי רחוק לחלומות תשארי אדם ותשאר בך התקווה, כי את רק אדם וזה מה שהופך אותך לבנאדם, אנושי.

לחלום ולהבין שאין סיכוי, לחלום ולהמשיך לקוות שיהיה טוב, שיהיה בסדר, לחלום ולראות מציאות שונה, להתעורר ולחזור למציאות הקיימת. את רק אדם, עדיין יש בך תקווה.

 

אמנם הסוף של הקטע הזה טוב, אבל איכשהו, קצת לא אמין. אומרים שזה רק תקופה כזו, שזה הולך לעבור. אני מסרבת להאמין. כן, בזמן האחרון קורים דברים טובים, אבל לא מספיק. אני מאוכזבת מעצמי, אני כועסת על עצמי. על ההתנהגות שלי בין השאר, ועל היחס שלי לסביבה לעצמי ולכל מה שביניהם.  אני ממש רוצה להיות בסוף ה"תקופה" הזו. אמנם כמו שכבר אמרתי קורים דברים טובים, אבל התקופה האחרונה לא נחמדה כלכך. אני מרגישה מנותקת, זרה לעצמי וזרה לכל אדם אחר, גם אם אלה החברים הכי קרובים שאי פעם היו לי. אני מרגישה חנוקה אני מרגישה רע עם ההרגשות האלה שלי, אני רוצה לשפר את זה, אני רוצה שזה ייגמר!

 אני לא יודעת אם אתם קוראים פה(אני מרגישה שאני חוזרת על עצמי בערך בפעם המיליון, ואם אתם קוראים אז סליחה על זה..) אבל אני יודעת שהכתיבה הזו באיזה שהוא מקום, מנקה אותי. אני יודעת שעכשיו בכיתי, ובד"כ בכי גורם להרגשת נקיון מכל הרגשות, אבל איכשהו הפעם זה ממש לא היה זה.
ואני גם יודעת שאין לי באמת מושג למה בכיתי כלומר, אני יכולה להסיק שזה קשור למה שכתבתי כאן, אבל כשבכיתי זה פשוט פתאום קרה אין לי מושג מה הוביל לזה באמת.

והנה, שוב עשיתי את אותה טעות. במקום לפתוח בשאלה מה אתכם, אחרי שהרבה זמן לא עדכנתי, התייחסתי לעצמי. רק לעצמי. מתי, מתי אני כבר אבין שיש עולם שלם עם אלפי אנשים בחוץ חוץ ממני?! אוף!

שבוע טוב לכם, תשתדלו לחייך(אם אפשר גם בשבילי זה יהיה נחמד)
Mor:)

 לפרק הקודם לפרק הבא  
 :דרגו את הפרק