זוכרים ...  
זה היה לא צפוי? אף אחד לא יודע את הסיבה האמיתית למה שקרה? אוהבים, מתגעגעים וזוכרים תמיד!
ציון הגולשים: 5     סה"כ מדרגים: 1     סה"כ תגובות: 0
תגיות בפרק: נפילה אהבה זכרון בכי
תוכן הפרק [ פורסם ב 30 ספטמבר 2007, 03:31 ] חזרה לראשי >>

 כל השבוע היא חלמה את אותו החלום. היא קמה כל בוקר וזכרה את סופו. סופו המר מכל. היא תיארה במוחה את הלוויה, את הנחת ההספדים והזרים. את הבכי , את החברים שאומרים למה? ואת המשפחה שלא מבינה במה עשתה טעות. אם זה בחינוך, במתן אפשרויות, בפינוק, באהבה. ואז כולם הולכים בשיירה ארוכה . היא לא השאירה מכתבים, שום זכר ממנה. היא לקחה את כל האהבה, החופש, הרצון לחיות. היא הייתה ילדה מיוחדת , יפה, חכמה, נדיבה ומקובלת חברתית. אז מה גרם לה לעשות את זה? לעשות את הדבר הכי לא צפוי? מוריה יישבו עם התלמידים בכיתה והמשטרה הקשיבה לקולות הרחש של הילדים לא מאמינים שהיא איננה.

היא כבר לא יושבת במרכז העניינים ומבקשת שקט. אומרת מה האפשרויות, צוחקת בקולה המתגלגל ומצחיקה את כולם. היא הייתה ילדה נפלאה, אף אחד לא אמר מילה אחת רעה אודות זכרה.

עד שחברתה הטובה קמה וסיפרה משהו שזכרה . אני זוכרת לפני כמה ימים שהיא דיברה על חלום מוזר שהיא חולמת מספר ימים ברציפות. היא הולכת בחשיכה . היא מגיעה למעקה וקופצת ממנו .

היא לא רואה את הסוף , את המוות, את הכאב. אני זוכרת שהיא צחקה ואני השתתקתי.

אני לא מבינה למה היא עשתה את זה. לא מתאים לה להתאבד? אולי מישהו הכריח אותה? אולי מישהו סחט אותה? אולי ניסו להרוג אותה והיא רצה ואז נפלה. יש אלף ואחת סיבות ,תשכחו את מה שאמרתי אני מתגעגעת ופרצה בבכי וברחה מהכיתה.

אף אחד לא יודע מה היה באותו לילה? מה קרה באותו מקרה? המשפחה עדיין שבורה ? היא הייתה אמורה לסיים בימים אלה לשרת בצבא הגנה לישראל ולבוא לבקר את חבריה בבסיסם השונים.

במקום זאת אנחנו הולכים לבקר אותה לפחות פעם בחודש. חולקים איתה את חוויתיונו הצבאיות שהיו אמורים להיות גם חוויותיה הבלתי נשכחות, התקופה בין היפות בחיים במקום זה אנחנו מניחים זר ,בוכים , שמים אבן והולכים לחיינו הפרטים.

 זוכרים, מתגעגעים ואוהבים תמיד!

 

 לפרק הקודם לפרק הבא  
 :דרגו את הפרק